פרק שני : מצב מקורות המים בישראל
ישראל היא מדינה דלת מים. מאגרי המים העיקריים שלה הם מי התהום ואגם הכנרת. בפרק זה נתאר את מקורות המים של ישראל ומצבם כיום.
1.מי תהום
מי המשקעים מחלחלים לתוך האדמה ונאגרים במאגרים
תת-קרקעיים הנקראים אקוויפרים.
מי האקוויפרים ממשיכים לזרום מטה עד שהם נתקלים בשכבת סלע שאינה
מאפשרת להם לחדור דרכה - שכבת אקוויקלוד.
בישראל יש כמה אקוויפרים. החשובים בהם -
אקוויפר החוף - מאגר זה של מי תהום זה משתרע מתחת לפני הקרקע
מאזור בנימינה בצפון ועד לניר-עם בדרום.
אקוויפר החוף הוא מקור מים חשוב ביותר של מדינת ישראל,
ואולם בשנים האחרונות הוא ניזוק מכמה סיבות:
א. מכיוון שמדובר באזור תעשייתי וצפוף, מי התהום בו חשופים לחומרים מזהמים
המחלחלים לתוכם.
ב. מכיוון שבאזור זה הדרישה למים גבוהה, נעשתה בו בשנים האחרונות שאיבת יתר שגרמה לירידה במפלס מי התהום ולהתדרדרות באיכות המים.
ג. עקב ירידת המפלס חדרו מי ים למי התהום באזורים שונים לאורך קו החוף.
התוצאה: נאלצו לסגור תחנות שאיבה בגלל איכות המים הירודה.
אקוויפר ההר - מאגר זה מתחלק לשניים: אקוויפר ירקון-תנינים, המתנקז
מגב ההר לכיוון מערב, ואקוויפר ההר המזרחי המתנקז בצד המזרחי של קו פרשת המים לכיוון הירדן .חלק גדול מאקוויפר ההר נמצא מתחת לשכבות גיר סדוקות. מי משקעים ומים ממקורות אחרים יכולים לחלחל דרכן בקלות ולזהם את מי האקוויפר.
אקוויפר ההר נמצא מתחת לאזורים שבשליטת ישראל ומתחת לאזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית.
מצב זה מחייב שיתוף פעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית בכל
הקשור לפיקוח על איכות המים ועל הכמות הנשאבת.
אקוויפר החרמון- מאגר זה נמצא בתוך שכבות סלע הגיר של את הר החרמון. אזור החרמון הוא העשיר ביותר במשקעים בארץ ובכל שנה הוא מתכסה שלג.
המים מחלחלים פנימה דרך הסדקים שבגיר ופורצים בסוריה ממזרח
ובישראל ממערב, וגם במעיינות של הנחלים דן, שניר וחרמון מדרום. מעיינות אלה הם המקורות העיקריים של נהר הירדן ,והם מזרימים כל שנה כ- 500 מיליון מטר מעוקב מים אל הכינרת.
האקוויפרים מספקים כמחצית מצריכת המים של ישראל.
את מי התהום מפיקים באמצעות תחנות שאיבה
המגיעות לעומק של עשרות מטרים מתחת לפני האדמה ושואבות הרבה מאוד מים. למעשה יותר מידי מים.
צריכת המים בישראל הולכת וגדלה לעומת כמות המים שהולכת וקטנה.
2. הכנרת.
הכנרת היא מקור המים העילי החשוב ביותר בישראל.
רוב מי הכנרת מגיעים מנהר הירדן ומיובליו העיקריים - דן,שניר וחרמון.
אגם כינרת משמש מקור לשאיבת מים.
לשם כך נבנו תחנות שאיבה, הוזרמו מי מעיינות מלוחים אל מחוץ לאגם,
ונבנה סכר דגניה.
אגם כנרת הוא תחילתו של המוביל הארצי, המוליך מים מהצפון (העשיר, במשקעים) אל הדרום, החסר במשקעים.
כמות המים שאפשר לשאוב מהכנרת היא רק 600-500 מיליון מטר מעוקב בשנה. כמות זו נמצאת בין שני קווים אדומים.
הקו שמסמל את הגבול אשר מתחתיו אין לשאוב מים מהכנרת נקרא - הקו האדום התחתון .עקרונית, קו זה שאיבה עד מתחת לקו האדום התחתון תגרום לאיכות המים לרדת, בגלל חדירת מים מלוחים לתוך האגם.
הקו האדום העליון, שמעליו עלולה להיות הצפה
שלכל השטחים שמסביב לכנרת כאשר מי הכנרת מגיעים לגובה זה, נפתח סכר דגניה במלואו ונעשית שאיבה מוגברת של מים.
בשנים האחרונות מפלס הכנרת יורד בגלל המיעוט במשקעים וצריכת המים הגוברת בישראל וכרגע הוא נמצא מתחת לקו התחתון.
<-הכנרת
ישראל היא מדינה דלת מים. מאגרי המים העיקריים שלה הם מי התהום ואגם הכנרת. בפרק זה נתאר את מקורות המים של ישראל ומצבם כיום.
1.מי תהום
מי המשקעים מחלחלים לתוך האדמה ונאגרים במאגרים
תת-קרקעיים הנקראים אקוויפרים.
מי האקוויפרים ממשיכים לזרום מטה עד שהם נתקלים בשכבת סלע שאינה
מאפשרת להם לחדור דרכה - שכבת אקוויקלוד.
בישראל יש כמה אקוויפרים. החשובים בהם -
אקוויפר החוף - מאגר זה של מי תהום זה משתרע מתחת לפני הקרקע
מאזור בנימינה בצפון ועד לניר-עם בדרום.
אקוויפר החוף הוא מקור מים חשוב ביותר של מדינת ישראל,
ואולם בשנים האחרונות הוא ניזוק מכמה סיבות:
א. מכיוון שמדובר באזור תעשייתי וצפוף, מי התהום בו חשופים לחומרים מזהמים
המחלחלים לתוכם.
ב. מכיוון שבאזור זה הדרישה למים גבוהה, נעשתה בו בשנים האחרונות שאיבת יתר שגרמה לירידה במפלס מי התהום ולהתדרדרות באיכות המים.
ג. עקב ירידת המפלס חדרו מי ים למי התהום באזורים שונים לאורך קו החוף.
התוצאה: נאלצו לסגור תחנות שאיבה בגלל איכות המים הירודה.
אקוויפר ההר - מאגר זה מתחלק לשניים: אקוויפר ירקון-תנינים, המתנקז
מגב ההר לכיוון מערב, ואקוויפר ההר המזרחי המתנקז בצד המזרחי של קו פרשת המים לכיוון הירדן .חלק גדול מאקוויפר ההר נמצא מתחת לשכבות גיר סדוקות. מי משקעים ומים ממקורות אחרים יכולים לחלחל דרכן בקלות ולזהם את מי האקוויפר.
אקוויפר ההר נמצא מתחת לאזורים שבשליטת ישראל ומתחת לאזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית.
מצב זה מחייב שיתוף פעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית בכל
הקשור לפיקוח על איכות המים ועל הכמות הנשאבת.
אקוויפר החרמון- מאגר זה נמצא בתוך שכבות סלע הגיר של את הר החרמון. אזור החרמון הוא העשיר ביותר במשקעים בארץ ובכל שנה הוא מתכסה שלג.
המים מחלחלים פנימה דרך הסדקים שבגיר ופורצים בסוריה ממזרח
ובישראל ממערב, וגם במעיינות של הנחלים דן, שניר וחרמון מדרום. מעיינות אלה הם המקורות העיקריים של נהר הירדן ,והם מזרימים כל שנה כ- 500 מיליון מטר מעוקב מים אל הכינרת.
האקוויפרים מספקים כמחצית מצריכת המים של ישראל.
את מי התהום מפיקים באמצעות תחנות שאיבה
המגיעות לעומק של עשרות מטרים מתחת לפני האדמה ושואבות הרבה מאוד מים. למעשה יותר מידי מים.
צריכת המים בישראל הולכת וגדלה לעומת כמות המים שהולכת וקטנה.
2. הכנרת.
הכנרת היא מקור המים העילי החשוב ביותר בישראל.
רוב מי הכנרת מגיעים מנהר הירדן ומיובליו העיקריים - דן,שניר וחרמון.
אגם כינרת משמש מקור לשאיבת מים.
לשם כך נבנו תחנות שאיבה, הוזרמו מי מעיינות מלוחים אל מחוץ לאגם,
ונבנה סכר דגניה.
אגם כנרת הוא תחילתו של המוביל הארצי, המוליך מים מהצפון (העשיר, במשקעים) אל הדרום, החסר במשקעים.
כמות המים שאפשר לשאוב מהכנרת היא רק 600-500 מיליון מטר מעוקב בשנה. כמות זו נמצאת בין שני קווים אדומים.
הקו שמסמל את הגבול אשר מתחתיו אין לשאוב מים מהכנרת נקרא - הקו האדום התחתון .עקרונית, קו זה שאיבה עד מתחת לקו האדום התחתון תגרום לאיכות המים לרדת, בגלל חדירת מים מלוחים לתוך האגם.
הקו האדום העליון, שמעליו עלולה להיות הצפה
שלכל השטחים שמסביב לכנרת כאשר מי הכנרת מגיעים לגובה זה, נפתח סכר דגניה במלואו ונעשית שאיבה מוגברת של מים.
בשנים האחרונות מפלס הכנרת יורד בגלל המיעוט במשקעים וצריכת המים הגוברת בישראל וכרגע הוא נמצא מתחת לקו התחתון.
<-הכנרת 3. מי שיטפונות
מים אלו אינם מחלחלים אל תוך הקרקע, אלא זורמים על פני השטח
ויוצרים שיטפונות.
כאשר כמות המשקעים גדולה, מי הנחלים עולים על גדותיהם
ומציפים את כל סביבתם.
לרוב מים אלה אינם מנוצלים כלל.
עם זאת, בישראל הוקמו כמה מפעלים לאגירת מי האלו:
מפעל נחלי מנשה, מפעל נחל שקמה ומפעל נחל הבשור.
4.מים המופקים בתהליכים טכנולוגיים
בישראל ובעולם מיושמות שיטות טכנולוגיות להפקת מים כגון התפלה וטיפול בשפכים. תהליכים אלה הופכים מים מליחים ומים שאיכותם נמוכה למים באיכות טובה, המיועדים לחקלאות ולתעשייה וכן לשימוש ביתי.
מים אלו אינם מחלחלים אל תוך הקרקע, אלא זורמים על פני השטח
ויוצרים שיטפונות.
כאשר כמות המשקעים גדולה, מי הנחלים עולים על גדותיהם
ומציפים את כל סביבתם.
לרוב מים אלה אינם מנוצלים כלל.
עם זאת, בישראל הוקמו כמה מפעלים לאגירת מי האלו:
מפעל נחלי מנשה, מפעל נחל שקמה ומפעל נחל הבשור.
4.מים המופקים בתהליכים טכנולוגיים
בישראל ובעולם מיושמות שיטות טכנולוגיות להפקת מים כגון התפלה וטיפול בשפכים. תהליכים אלה הופכים מים מליחים ומים שאיכותם נמוכה למים באיכות טובה, המיועדים לחקלאות ולתעשייה וכן לשימוש ביתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה