תוצאות החקר

לאחר שבחרנו לחקור את שאלת החקר באמצעות סקר בקרב 20 אנשים הנה התוצאות:



1. האם ידוע לך מצב מקורות המים בישראל?

2. כמה קו"ב מים אתה צורך בחודש?

3. האם מצבה של הכינרת/ מקורות המים משפיעה של צריכת המים שלך?

4. האם בביתך מותקנים עזרים לחיסכון במים?

5. ראית ברז מטפטף, האם תסגור אותו?

מהסקר עולה כי לרוב הנשאלים ידוע על מצב הכינרת והוא משפיע על צריכת המים שלהם.
בנוסף גילינו כי לכל משתתפי הסקר חשובה כל טיפת מים אבל כמעט לחצי מהמשתתפים אין עזרים לחיסכון במים.

תכנון החקר

לפני שנתחיל לחקור ולנסות למצוא את התשובה לשאלה: *כיצד מצבם של מקורות המים בישראל משפיע על צריכת המים בישראל*
נערוך סקר בקרב מספר מבוגרים ונבדוק האם הם מודעים למצבם של מקורות המים בישראל והאם מצב זה משפיע על צריכת המים בביתם.

טיוטה לסקר:
* האם ידוע לך מצב מקורות המים בישראל?
* כמה קו"ב מים את/ה צורך/ת בחודש?
* האם מצבה של הכנרת/מקורות המים משפיע על צריכת המים שלך?
* האם בביתך מותקנים עזרים לחסכון במים? אם כן, איזה?
* ראית ברז מטפטף, האם תסגור אותו? מדוע?

ע"י שאלות אלה נוכל להסיק האם הציבור מודע למצב מקורות המים בישראל, והאם הוא נוקט באמצעים כדי לשפר את מצבם.
לדוגמא: השאלה- "ראית ברז מטפטף, האם תסגור אותו? מדוע?" בעזרת שאלה זו נדע האם באמת חשוב לציבור לשמור על כל טיפת מים.

פרק שלישי- צריכה וחסכון במים

צריכים יותר ויותר: מים לצריכה ביתית
3 ליטר מים יספיקו כדי לקיים את מאזן הנוזלים של כל אחד ביום אחד (תוכלו להניח מכל המכיל כמות כזו על שולחנכם). אי אפשר לחסוך במים הדרושים לקיומנו הביולוגי, אבל אפשר בהחלט לשלוט בכמות המים הדרושה לצרכינו היומיומיים. איך נוכל לשנות את אופן השימוש שלנו במים בכל תחומי חיינו כדי לחסוך ולשמור עליהם?

צריכת המים נעה בין 100 ליטר ל 230 ליטר לאדם ליום. הצריכה הממוצעת היא 135 ליטר לאדם כל יום.
הורדת המים בשירותים היא הפעולה הצורכת הכי הרבה מים בבית,
להלן השימוש הממוצע למשפחה:

40%-הורדת מים בשירותים
32%-אמבטיה ומקלחת
14%-כביסה
6%-הדחת כלים
5%-מי שתייה ובישול
3%-כיור האמבטיה


צריכת המים לאדם מתחלקת לרוב כך (לפי 135 ליטר לאדם ליום בממוצע):
30 ליטר-צרכי מטבח
10 ליטר-צריכת מים בברז האמבטיה (גילוח, צחצוח שיניים וכו')
38 ליטר-שירותים
36 ליטר-מקלחת
14 ליטר-מכונת כביסה
7 ליטרים ליום!-צריכה משותפת (גינון, שטיפת מכוניות, וכו'),

כמויות אלו הן כמויות אדירות של מים בכל יום, שבוע, חודש ושנה אשר ניתן להפחיתם ללא מאמץ או פגיעה בשגרת היום הרגילה ע"י התקנת חסכמים ושימוש נכון וחכם במים.

כך נחסוך במים
צריכת המים תלויה בין היתר בהרגלים המשפחתיים, ברמת הכלים הסניטריים בבית כגון: אסלות, מקלחות, מדיחי כלים וכו' וברמת תחזוקתם. כל אחד מאתנו יכול לחסוך עשרות ליטרים של מים כל יום אם רק נשתמש באביזרים חסכוניים וחכמים.
הנה מספר דרכים שבהם נוכל לחסוך במים בביתנו:
* סוגרים את הברז כשאנחנו מצחצחים שיניים,
* מסתבנים במקלחת או מסבנים את הכלים בכיור.
* משתמשים בזרם מים בינוני, לא חזק, כאשר אנו מתרחצים, או מדיחים כלים.
* רוחצים את המכונית בדלי ולא בצינור!
* מתקנים דליפות בבית ומדווחים מיד למוקד העירוני על דליפות מים במקומות ציבוריים.
* משתמשים באביזרים חסכוניים וחכמים לחיסכון במים:
*מיכל הדחה דו-כמותי בשירותים - נוכל לבחור בין שטיפה של האסלה ב-4.5 ליטר מים (לשטיפת הנוזלים), או ב-9 ליטר מים (לשטיפת המוצקים).

* ראש מקלחת מווסת- בעזרת ראש מקלחת מתאים אפשר להתקלח בזרם מים חלש, וכך גם נחסוך במים וגם נהיה נקיים!
* וסת לחץ- מפחית את לחץ המים הנכנסים לצינורות שבבית, וכך חוסכים במים וגם מונעים תקלות בצנרת.
*וסת ספיקה- ווסת הספיקה מותקן בפתח הברז במטבח או באמבטיה והוא שומר על כמות מים קבועה בלחצים משתנים כך שזרם המים אחיד ואינו נתון לשינויים כתלות בלחץ. וסת ספיקה בכל ברז חוסך כ- 10 אחוזים מצריכת המים הביתית שלכם!

חוסכים במים בגינה:
* משקים את הגינה רק בשעות הערב או בשעות הבוקר המוקדמות, וכך מונעים בזבוז מים כתוצאה מהתאדות
* משתמשים בטפטפות ובאביזרי בקרה להשקיית הגינה.
* מגדלים רק צמחים שצורכים מעט מים.שמים לב לדליפות מים - בבית ובחוץ.

פרק שני- מצבם של מקורות המים בישראל

פרק שני : מצב מקורות המים בישראל

ישראל היא מדינה דלת מים. מאגרי המים העיקריים שלה הם מי התהום ואגם הכנרת. בפרק זה נתאר את מקורות המים של ישראל ומצבם כיום.

1.מי תהום
מי המשקעים מחלחלים לתוך האדמה ונאגרים במאגרים
תת-קרקעיים הנקראים אקוויפרים.
מי האקוויפרים ממשיכים לזרום מטה עד שהם נתקלים בשכבת סלע שאינה
מאפשרת להם לחדור דרכה - שכבת אקוויקלוד.
בישראל יש כמה אקוויפרים. החשובים בהם -

אקוויפר החוף - מאגר זה של מי תהום זה משתרע מתחת לפני הקרקע
מאזור בנימינה בצפון ועד לניר-עם בדרום.
אקוויפר החוף הוא מקור מים חשוב ביותר של מדינת ישראל,
ואולם בשנים האחרונות הוא ניזוק מכמה סיבות:
א. מכיוון שמדובר באזור תעשייתי וצפוף, מי התהום בו חשופים לחומרים מזהמים
המחלחלים לתוכם.
ב. מכיוון שבאזור זה הדרישה למים גבוהה, נעשתה בו בשנים האחרונות שאיבת יתר שגרמה לירידה במפלס מי התהום ולהתדרדרות באיכות המים.
ג. עקב ירידת המפלס חדרו מי ים למי התהום באזורים שונים לאורך קו החוף.
התוצאה: נאלצו לסגור תחנות שאיבה בגלל איכות המים הירודה.

אקוויפר ההר - מאגר זה מתחלק לשניים: אקוויפר ירקון-תנינים, המתנקז
מגב ההר לכיוון מערב, ואקוויפר ההר המזרחי המתנקז בצד המזרחי של קו פרשת המים לכיוון הירדן .חלק גדול מאקוויפר ההר נמצא מתחת לשכבות גיר סדוקות. מי משקעים ומים ממקורות אחרים יכולים לחלחל דרכן בקלות ולזהם את מי האקוויפר.
אקוויפר ההר נמצא מתחת לאזורים שבשליטת ישראל ומתחת לאזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית.
מצב זה מחייב שיתוף פעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית בכל
הקשור לפיקוח על איכות המים ועל הכמות הנשאבת.

אקוויפר החרמון- מאגר זה נמצא בתוך שכבות סלע הגיר של את הר החרמון. אזור החרמון הוא העשיר ביותר במשקעים בארץ ובכל שנה הוא מתכסה שלג.
המים מחלחלים פנימה דרך הסדקים שבגיר ופורצים בסוריה ממזרח
ובישראל ממערב, וגם במעיינות של הנחלים דן, שניר וחרמון מדרום. מעיינות אלה הם המקורות העיקריים של נהר הירדן ,והם מזרימים כל שנה כ- 500 מיליון מטר מעוקב מים אל הכינרת.

האקוויפרים מספקים כמחצית מצריכת המים של ישראל.
את מי התהום מפיקים באמצעות תחנות שאיבה
המגיעות לעומק של עשרות מטרים מתחת לפני האדמה ושואבות הרבה מאוד מים. למעשה יותר מידי מים.
צריכת המים בישראל הולכת וגדלה לעומת כמות המים שהולכת וקטנה.

2. הכנרת.
הכנרת היא מקור המים העילי החשוב ביותר בישראל.
רוב מי הכנרת מגיעים מנהר הירדן ומיובליו העיקריים - דן,שניר וחרמון.
אגם כינרת משמש מקור לשאיבת מים.
לשם כך נבנו תחנות שאיבה, הוזרמו מי מעיינות מלוחים אל מחוץ לאגם,
ונבנה סכר דגניה.
אגם כנרת הוא תחילתו של המוביל הארצי, המוליך מים מהצפון (העשיר, במשקעים) אל הדרום, החסר במשקעים.
כמות המים שאפשר לשאוב מהכנרת היא רק 600-500 מיליון מטר מעוקב בשנה. כמות זו נמצאת בין שני קווים אדומים.
הקו שמסמל את הגבול אשר מתחתיו אין לשאוב מים מהכנרת נקרא - הקו האדום התחתון .עקרונית, קו זה שאיבה עד מתחת לקו האדום התחתון תגרום לאיכות המים לרדת, בגלל חדירת מים מלוחים לתוך האגם.
הקו האדום העליון, שמעליו עלולה להיות הצפה
שלכל השטחים שמסביב לכנרת כאשר מי הכנרת מגיעים לגובה זה, נפתח סכר דגניה במלואו ונעשית שאיבה מוגברת של מים.
בשנים האחרונות מפלס הכנרת יורד בגלל המיעוט במשקעים וצריכת המים הגוברת בישראל וכרגע הוא נמצא מתחת לקו התחתון.
<-הכנרת

3. מי שיטפונות
מים אלו אינם מחלחלים אל תוך הקרקע, אלא זורמים על פני השטח
ויוצרים שיטפונות.
כאשר כמות המשקעים גדולה, מי הנחלים עולים על גדותיהם
ומציפים את כל סביבתם.
לרוב מים אלה אינם מנוצלים כלל.
עם זאת, בישראל הוקמו כמה מפעלים לאגירת מי האלו:
מפעל נחלי מנשה, מפעל נחל שקמה ומפעל נחל הבשור.

4.מים המופקים בתהליכים טכנולוגיים
בישראל ובעולם מיושמות שיטות טכנולוגיות להפקת מים כגון התפלה וטיפול בשפכים. תהליכים אלה הופכים מים מליחים ומים שאיכותם נמוכה למים באיכות טובה, המיועדים לחקלאות ולתעשייה וכן לשימוש ביתי.

פרק ראשון- חשיבות המים בארץ ובעולם

חשיבות המים לגופינו

מים הם החומר החשוב ביותר על פני כדור הארץ לקיום החיים: אם אין מים - אין חיים.
למים תפקיד ראשי בבקרת מזג האוויר ויציבות תרמית ואקולוגית. למעשה, המים נמצאים בכל מקום ועקב כך אנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם ונוטים לשכוח את חשיבותם.חיים ללא מים לא יתכנו אלא לימים ספורים בלבד, לעומת חיים ללא מזון, ויטמינים ומינרלים העשויים להמשך כ-10 ימים ואולי יותר. המים מהווים כ- 55% ממשקל גופו של האדם והם מצויים בנוזלי הגוף השונים, כשני שלישים בתוך כל תאי הגוף והשליש הנותר מחוץ לתאי הגוף. כמו כן הם אינם מפוזרים באופן שווה בכל תאי הגוף. 75%-80% מהמים מהווים את משקל השרירים, 20%-25% את רקמת העצם ואילו 15%-25% מהם מהווים את רקמות השומן. אצל גברים כמות המים הינה 60% לעומת אצל נשים 50%, וזאת בשל משקל שריריהם הגדול יחסית ממשקל שריריהן של הנשים הממוצעות.למידת הפעילות גופנית יש השפעה הקובעת את כמות המים בגוף. בפעילות גופנית מסיבית וחזקה מסת השרירים עולה ואיתה תעלה כמות המים בגוף, העשויה להגיע עד לכדי 70% ממשקלו של הספורטאי. אצל תינוקות מהווים המים כ-70%-80% ממשקל גופם, לעומת זאת אצל קשישים מהוה כמות המים 40% עד 50% ממשקלם.
בתקופת הילדות כמות המים קטנה בשל הקטנת כמות המים בין התאים ובשל עליה בכמות הקולגן ברקמות החיבור. לעומת זאת הסיבה לירידת כמות המים אצל קשישים נובעת מהפיכת רקמות השריר לרקמות שומן, וכן בשל ירידה נוספת במים ברקמות החיבור. המים ממלאים תפקידים חשובים ומכריעים בגופינו - הם אלו הנותנים לגוף את צורת הנפח שלו. הם אלו המשמשים כממיסים לרוב החומרים בגוף. ללא המים לא יתקיימו תהליכים מטבוליים ותהליכים ביוכימיים שונים וחשובים. כמו כן המים משמשים כמתווכים להובלת חומרי מזון שהם תוצרי התהליכים המטבוליים בגוף. ללא הימצאותם של המים במפרקים לא נוכל להזיזם, ההזעה והנשימה מהווים תהליך אידוי בגוף ובכך ממלאים המים תפקיד מרכזי בויסות טמפרטורת הגוף. המים מהווים את הרכב השיליה ובכך מגנים על העובר ברחם אימו, ומתאפשרת גדילתו התקינה.
כמויות המים המומלצות לשתיה בתנאים של אקלים נוח ובבריאות תקינה הן 1.5 ליטר –2 ליטר ליום. כלומר 8-10 כוסות מים ליום, וזאת גם אם אין חשים צמא. כאשר תנאי מזג האוויר קשים כמו בימות הקיץ החמים, מאבד הגוף הרבה מאד נוזלים על מנת לשמור על הטמפרטורה הקבועה שלו. לכן במצב זה צריך להגדיל את כמות המים. ביום חם במיוחד רצוי לשתות פי 1.5 מהכמות המומלצת שצוינה לעיל. בפעולה זו צריכים לנקוט גם אלו העובדים בעבודה פיזית קשה. המלצה זו תקפה גם במצב בו גופינו מאבד את נוזליו כתוצאה משלשולים קשים והקאות, על מנת למנוע התייבשות שעלולה לסכן חיים. במצב מיוחד זה צריכת המים תעשה בהתאם למצבו האישי של האדם. יש לנקוט בתשומת לב מיוחדת באשר לתינוקות וקשישים. סכנת ההתייבשות אצל הקשישים נובעת בשל ירידה בתחושת הצמא הנובעת מעצם הירידה בכמות המים בגופם בשל הגיל וכן בשל ירידה בהורמון האנטידיוריטי האחראי לוויסות הספיגה החוזרת של המים בכיליה בתגובה לירידת המים בגופם.המזון ואיכותו יקבעו את צריכת המים. מזון שמן מכיל בדרך כלל פחות מים. מזון מבושל מכיל יותר מים מאשר מזון מטוגן. מרקים ומיצי פירות וירקות הם ספקי מים גדולים לגוף. קפה ותה מכילים חומר משתן, הגורם להפרשה מהירה של נוזלים. אכילה של מזון מלוח מידי גורם לצורך בשתיית מים מוגדלת על מנת לשמור על איזון האלקטרוליטים בגוף. אכילת כמות גדולה מכמות המומלצת לאדם ליום של חלבונים תייצר כמות שינן רבה יותר המצריכה שתיית מים בכמויות גדולות על מנת לסלק את עודפי השינן מהגוף. לעומת זאת צריכה מספקת של פירות וירקות יומיומית תפחית את הצורך בשתיית מים ותספק לגוף את שהוא צריך מבחינה זו. שתייה בלתי מספקת של מים תגביר את הנטייה ליצירת אבנים בכליות, ואילו שתייה מספקת תמנע את התופעה ותעזור לאלה שקיימת בגופם הנטייה לייצר אבנים בכליות.
תזונה ממוצעת הכוללת מרכיבים שונים מספקת לגוף כ- 1 ליטר מים ביום, ואת כל השאר חשוב להשלים בשתייה גם כאשר לא חשים צמא. שתיית מים מרובה ושלא לצורך עשויה להזיק לגוף בכך שהם עשויים לדלל את נוזלי הגוף ואת ריכוזם של המרכיבים החיוניים המומסים בהם כגון אלקטרוליטים, חלבונים ותוצרים של הפעולות הביוכימיות והמטבוליות שבתפקודו התקין של הגוף. מצב זה עשוי לפגוע באופן בלתי הפיך בתפקודם התקין של האיברים הפנימיים וכל הגוף עצמו עד לסכנת מוות של ממש.


שימושי המים

האדם משתמש במים כמעט בכל תחומי החיים: בתחום הצריכה הביתית – לרחצה, לבישול, לניקיון, להשקיית הגינה ועוד. בתחום זה נכללים גם מוסדות הציבור, למשל בתי הספר, בריכות שחייה, גינות ופארקים ועוד. בתחום החקלאות – להשקיית צמחים ובעלי-חיים. בתחום התעשייה – לתהליכי הייצור של חלק מהמוצרים.

חשיבות המים לחי ולצומח

המים הם חומר חיוני לקיומן של כל צורות החיים הידועות. בעלי החיים והצמחים זקוקים למים לצורך קיום מחזור החיים שלהם.
המים מהווים את רוב המסה של רוב היצורים החיים, וממלאים תפקידים רבים בגופם כגון ניקוי הגוף, הזעה והלחתה.
מלבד השימושים הפנים ־ גופניים עושים יצורים שונים שימוש במים למטרות חוץ גופניות שונות. הדוגמה העיקרית לשימוש זה היא משמעות המים כסביבת חיים עבור החיים הימיים: דגים, צמחי מים וכו'. דוגמאות אחרות הן השימוש במים כסביבה להטלת ביצים, כמקור מזון וכחיץ כנגד טורפים. את המים משיגים היצורים החיים באופנים שונים. בעלי החיים סופגים מים בגופם בעיקר באמצעות שתייה, בעוד הצמחים יונקים את רוב מימיהם בעזרת שורשיהם. חשיבות המים בעונה החמה הצמא הוא סימן אזהרה שהגוף זקוק לנוזלים. עד הזמן שאנו מרגישים צמא, גופינו כבר איבד 1%-2% או יותר מהנוזלים שבו, ואנו עלולים להתייבש. זאת הסיבה שלא צריכים לחכות עד שצמאים כדי לשתות. חשיבות המים לגופנו

ראשי פרקים לעבודת חקר

ראשי פרקים לעבודת החקר

שאלת החקר :
*כיצד משפיע מצב מקורות המים בישראל על צריכת המים בישראל?*

שם ראש פרק ראשון : חשיבות המים בארץ ובעולם
נקודות מרכזיות בפרק זה: בפרק זה יוצג מידע על חשיבות המים ושימושם.

שם ראש פרק שני : מצב מקורות המים בישראל
נקודות מרכזיות בפרק זה: בפרק זה יהיה מידע על המים בישראל ומצבם.

שם ראש פרק שלישי : צריכה וחסכון במים
נקודות מרכזיות בפרק זה: בפרק זה טיפים ומידע על חיסכון במים ומדוע חשוב כל כך לחסוך במים.
נבדוק כמה מים צורך האדם בממוצע וע"י תוצאות אלו נבדוק האם האדם מבין את החשיבות של החסכון במים.

שם ראש פרק רביעי: איך מקורות המים בישראל ומצבם משפיעים על צריכת המים בקרב האדם?
נקודות מרכזיות בפרק זה: בפרק זה נענה על שאלת החקר ונחליט כיצד מצבם של מקורות המים בישראל משפיעים על צריכת המים בקרב בני האדם.

הערכת מידע- אתר: מפעל המים של כפר סבא

הערכת מידע
קריטריונים להערכת מידע ברשת

א. הערכה ראשונית:
1. מהי סמכותו של האדם או הארגון שיצרו את פריט המידע?

האם נכתב על-ידי אדם פרטי, קבוצה או ארגון? ארגון "מפעל המים בכפר סבא"
האם מצוין תואר או תפקיד של הכותב? על מה הוא מעיד? תפקיד: מפעל המים בכפר סבא. תפקיד זה מעיד על סמכות, ארגון זה הוא ספק המים של כפר סבא ולכן נוכל לשאול אותו על מצב מקורות המים שמגיעים לכפר סבא.
האם יש שייכות לגוף מוכר ובעל סמכות? (לדוגמה, אקדמי או מסחרי) כן, למפעל המים בכפר סבא
מהי הסיומת של כתובת הדף? asp
האם נתקלתם בשמו של כותב זה גם בדפים אחרים שקראתם?לא

2. עד כמה פריט המידע עדכני ומעודכן?

האם יש תאריכים על הדף המורים על זמן הכתיבה? רק על אחד הדפים שבאתר "דו"ח איכות מי השתייה 2006"
האם יש תאריכים על הדף המורים על זמן עדכון המאמר? לא אין תאריכים.
האם התוכן מעיד על עדכניות? כן למשל: דו"ח איכות מי השתייה מעודכן לשנת 2006
האם האתר משתנה מדי פעם בפעם?לא יודעות אבל אנחנו חושבות שרק הדוחות שמפורסמים משתנים.

3. האם המידע מוצג ומאורגן ברמה גבוהה?

האם המידע מאורגן כך שאפשר למצוא בקלות את מה שצריך בלי לבזבז זמן? כן כל האתר מחולק לנושאים ותתי נושאים.
האם הניסוח בהיר ונוח לקריאה? כן ניתן להבין את קטעי המידע היטב.

ב. הערכה לפי תוכן:

1. האם המידע אמין ואפשר לסמוך עליו?

כיצד הגיעו למידע שרשום כאן? האתר נכתב על ידי ארגון של אנשי מקצוע אשר מהווים בעצמם מקור מידע.
האם יש ציטוטים ממקורות מוסמכים? כל מה שנכתב באתר הוא ממקור מוסמך- מפעל המים של כפר סבא.
האם מוצגת רשימת מקורות? לא
האם המידע אובייקטיבי ואינו מוטה? אובייקטיבי
האם נכרת מגמתיות כלשהי? לא ניכרת מגמתיות כלשהי האתר אובייקטיבי
האם יש התמקדות רק בדברים שליליים או חיוביים? (רומז על כך שיש הטיה במידע) לא, האתר מדבר על שני הצדדים. לדוגמא: זיהום מי תהום ופיתוח מקורות מים נוספים
האם מוצגות דעות או עובדות?כן. קטעי המידע מציגים עובדות.

2. עד כמה המידע מדויק?

האם יש טעויות במידע? (אפשר לדעת באמצעות הצלבת מידע עם מקורות אחרים( לא, אין טעויות.
האם המידע תואם את המידע המוצג במקורות מידע אחרים? כן הוא תואם.
האם יש נתונים מספריים, גרפים, טבלאות? כן לדוגמא: דוח איכות מי השתייה

3. עד כמה המידע מקיף את הנושא?

האם פריט המידע מקיף נושאים רבים? כן, כמעט כל הנושאים שאנו צריכות בשביל החקר נמצאים באתר.
האם כל נושא ממוצה לעומק? או אולי כתוב בשטחיות? ממוצה לעומק
מה מלמדת אותנו כתובת הדף? האם היא ארוכה (סימן שהאתר מורכב וגדול) האם היא קצרה יותר? מה הסיומת שלה? הסיומת asp הכתובת לא קצרה מידי אבל גם לא מאוד ארוכה (http://www.ks-water.co.il/Index.asp)
האם יש קישורים לאתרים אחרים בהם יש מידע נוסף על הנושא? כן חמישה קישורים.